חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַאי מִיתַמַּר לִי הָכֵין זְרַק אֶצְבַּעְתָּךְ נְחַת. אֲמַר לֵיהּ הַב לִי אַגְרִי וַאֲנָא אֲמַר לָךְ. אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמִי מִיתַמַּר לִי הָכֵין תִּיהֲוֵי נְפַח בְּפוּמָךְ. אֲמַר לֵיהּ הַב לִי אַגְרַאי וַאֲנָא אֲמַר לָךְ. אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמִי הָכֵין זְקֵיף אֶצְבַּעָךְ. אֲמַר לֵיהּ לָא אָֽמְרִית לָךְ הַב לִי אַגְרִי וַאֲנָא אֲמַר לָךְ. כַּד דְּאִיתַמַּר לָךְ הָכֵין נְחַת דִּילְפָא בְחִיטָּךְ. כַּד אִיתַמַּר לָךְ הָכֵין אִינַפְּחָן. כַּד אִיתַמַּר לָךְ הָכֵין צָֽמְחִין.
Pnei Moshe (non traduit)
מיתמר לי הכין. שאמרו לי כך זרק אצבעתך נחית תזרוק מה שירד באצבעות שלך וא''ל תן לי שכרי ואני אגיד לך ולא נתן לו וחזר וראה שאמרו לו כך תעלה נפיחה ותהיה בפיך ולא רצה להגיד לו עד שיתן שכרו ולא נתן לו וחזר וראה שאמרו לו כך זקוף הוא אצבע שלך וא''ל ולא אמרתי לך תן לי השכר ואני אגיד. לך ועכשיו הפסדת ואני אומר לך כשראית בראשונה שאמרו לך זרוק אצבעותיך נחת זה היה שנחת הדלף בחיטין שלך ואמרו לך תזרוק הדלף ותנקה אותן ובשני' כשאמרו לך כך תיהוי נפח בפומך כבר נפחו החטין וכד איתמר לך הכין עכשיו זקיף הוא אצבעך כבר צמחו ונתקלקלו הכל:
חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּרִבִּי יוֹסֵי אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶלְמַיי מַשְׁקֶה זֵיתָא מְשַׁח. אֲמַר לֵיהּ תִּיפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא לְאִימֵּיהּ הוּא חֲכַם. חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּרִבִּי יוֹסֵי אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַי עֵינִי נָֽשְׁקָה חֲבֵירָתָהּ. אֲמַר לֵיהּ תִּיפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא לְאַחְתֵּיהּ הוּא חֲכַם. חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַאי אִית לִי תְּלָתָא עֵיינִין. אֲמַר לֵיהּ 27b תַּנּוּרִין אַתְּ עֲבִיד תַּרְתֵּין עֵיינֵיךְ וְעֵינָא דְתַנּוּרָא. חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַאי אִית ליהּ אַרְבָּעָה אוּדְנִין. אָמַר לֵיהּ מַלּוֹי אַתְּ תַּרְתֵּי אֻדְנֵיךְ וְתַרְתֵּי אוּדְנוֹי דִגְרָבָא. חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַאי בִּרְייָתָא עָֽרְקִין מִן קוֹמוֹי. אֲמַר לֵיהּ דְּאַתְּ מֵייתֵי אִיזַייָא וְכָל עָמָּא עָֽרְקִין מִן קֳדָמָךְ. חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַאי לְבִישׁ חַד פִּינַקְס דִּתְרֵי עָשָׂר לְוָחִין. אֲמַר לֵיהּ אִיסְטְוָוא דְּהַהוּא גַבְרָא אִית בָּהּ תְּרֵי עָשָׂר מַרְקָעָן. חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַאי בְּלַע חַד כּוֹכָב. אֲמַר לֵיהּ תִיפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא יְהוּדַאי קְטַל דִּכְתִיב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב. חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמִי כַּרְמֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא מַסִּיק חַסִּין. אֲמַר לֵיהּ חַמְרֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא מֵיפוֹק בַּסִּים וְאַתְּ מִינְסַב חַסִּין וּצְבַע בְּכַסִּין.
Pnei Moshe (non traduit)
מסיק חסין. עולין בו חזרת והוא חסא וא''ל היין שלו יהיה מתוק הרבה ואתה תצטרך להביא חסא ותצבע להיין לערבו עם זה בהכוסות:
דכתיב דרך כוכב מיעקב. ולפיכך נמשלו ישראל לכוכבים:
ברייתא. הבריות בורחין מלפני וא''ל שאתה מביא איזייא והן הקוצים כסוחים והכל יברחו מפניך שלא יכשלו בהם:
איסטווא דההוא גברא. האיצטבא שלך יש בה י''ב מרקען הן כמו השליבות שמרוקעין ומרוחקין זה מזה:
חד בר נש. נכרי היה:
משקה זיתא משח. השמן הוא משקה להזית וא''ל תיפח רוחיה דההוא גברא לאימיה הוא חכים מכיר הוא לאמו שבא עליה וזה השמן משקה להזית והוא יצא מן הזית:
לאחתיה הוא חכים. לאחותו הוא מכיר שבא עליה וזה רמז כמו ששתי העינים הן בגוף אחד כך זה בא על אחותו שבאו שניהן ממקום אחד:
תנורין את עבד. המלאכה שלך לעשות התנור וא''כ תרתין הן עיניך והשלישי עינו של תנור שעושין לו כפתח להוציא העשן במס' כלים בפ''ח השרץ שנמצא בעין של תנור:
מלוי את. ממלא גרבי יין אתה והשנים הן אזניך והשתים אזני הגרבא:
חַד כּוּתַיי אֲמַר אֲנָא אֵיזִיל מַפְלֵי בְּהָדֵין סַבָּא דִיהוּדָאֵי. אֲתָא לְגַבֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַאי אַרְבַּע אֲרָזִין וְאַרְבַּע שִׁיקְמִין מַקְנִיתָא אִדְרָא תוֹרְתָא וְהַהוּא גַבְרָא יְתִיב מִדְרָךְ. אֲמַר לֵיהּ תִיפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא לֵית הָדֵין חֲלָם. אֲפִילוּ כֵן לֵית אַתְּ נְפִיק רֵיקָן. אַרְבַּעְתֵּי אַרְזֵי אַרְבַּעְתֵּי שִׁיטָּתֵיהּ דְּעַרְסָא. אַרְבַּעְתֵּי שִׁקְמֵי אַרְבַּעְתֵּי כּוֹרְעֲתָא דְּעַרְסָא. מַקְנִיתָא מַרְגְּלָתָא. אִדְרָא בְּרָא דְתִבְנָא. תּוֹרְתָא אֶצְבְּעָתָא. וְהַהוּא גַבְרָא יְתִיב מִדְרָךְ. וְהוּא גַבְרָא רְבִיע בְּגַוֵּיהּ לָא חֲיַי וְלָא מֲיִית. וְכֵן הֲוָות לֵיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
מקניתא. מה שמשימין תחת הרגל להדום אדרא הוא מוכין תוריתא שורות שורות וההוא גברא יתיב עליהון ומדריך עושה צרכיו וא''ל ר' ישמעאל תיפח רוחיה דהאי גברא אין זה חלום כלל ואעפ''כ הואיל והגדת לי לא אשיב אותך ריקם ואני פותר לך ד' ארזים הן ד' שיטות ארוכות המטה והד' שקמי הן ד' כרעי המטה והמקניתא הוא מרגלתא הרגל והוא עץ התחתון שמעמידין עליו המטה והאדרא הוא ברא של התבן של המטה והתוריתא אצבעתא הן שורות העצים שהן עשויות כאצבעות ומסרגין החבלים עליהן ומה שראית דהוא גברא יתיב ומדריך כך הוא שהוא ישכב וירבע בתוך המטה ולא חי ולא מת אלא תמיד בחליו ועושה צרכו עליה וכן הוות ליה כפתרונו של ר' ישמעאל:
אנא איזל ומפלי. אני הולך ואשחוק בהדין סבא דיהודאי שהוא אומר שיודע פתרון החלומות ואני אומר לו דבר שלא היה ולא נברא ואראה מה יאמר לי:
חָדָא אִיתָא דַּאַתְיָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי לִיעֶזֶר. אָֽמְרָה לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַאי תִּינְייָתָא דְבַיְתָא מִיתְבְּרָא. אֲמַר לָהּ דְּאַתְּ מוֹלַד בַּר דָּכָר אָֽזְלָה וְיָֽלְדָה דָכָר. בָּתַר יוֹמִין אָֽזְלָה בָּעֵיָא לֵיהּ. אָּֽמְרִין לָהּ תַּלְמִידוֹי לֵית הוּא הָכָא. אָּמְרִין לָהּ מָה אַתְּ בָּעֵייָא מִינֵיהּ. אָֽמְרָה לוֹן חֲמִית הַהִיא אִיתְתָא בְּחֶילְמַאי תִּינְייָתָא דְבַיְתָא מִיתְבְּרָא. אָּֽמְרִין לָהּ דְּאַתְּ מוֹלַד בַּר דָּכָר וּבַעֲלָהּ דְּהַהִיא אִיתְתָא מַייִת. כַּד אֲתָא רִבִּי לָֽעְזָר תַּנּוּן לֵיהּ עוּבְדָּא אֲמַר לוֹן קְטַלְתּוּן נְפַשׁ לָמָּה שֶׁאֵין הַחֲלוֹם הוֹלֵךְ אֶלָּא אַחַר פִּתְרוֹנוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ כֵּן הָיָה.
Pnei Moshe (non traduit)
לית הוא הכא. הרבי שלנו אינו בכאן ומה אתה רוצה ממנו והגידה להם החלום ופתרו שתלד בן זכר ובעלה ימות והוא המשקוף של הבית וכשחזר ר''א לביתו וספרו לו המעשה אמר להם מה עשיתם הרגתם את הנפש ולמה כן לפי שאין החלום הולך אלא אחר פתרונו כדכתיב:
חדא איתה. אשה אחת באת לפני ר''א וא''ל ראיתי תיניתא המשקוף של הבית נשבר ופתר לה שתלד בן זכר על שם היולדת היושבת על המשבר והמשקוף הוא זכר ששוקף על האסקופה:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כָּל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִין אַחַר פִּתְרוֹנֵיהֶן חוּץ מִן הַיַּיִן. יֵשׁ שׁוֹתֶה יַיִן וְטוֹב לוֹ. יֵשׁ שׁוֹתֶה יַיִן וְרַע לוֹ. תַּלְמִיד חָכָם שׁוֹתֶה וְטוֹב לוֹ. עַם הָאָרֶץ שׁוֹתֶה וְרַע לוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
חוץ מן היין שיש שותה וטוב לו. אם הוא ת''ח ויודע לשתות במדה וכדי להוסיף כח בתורה וע''ה ששותה הרבה רע לו וא''כ אין פתרון ליין אלא הכל לפי מה שהוא אדם:
חַד בַּר נַשׁ אֲתֵי גַבֵּי רִבִּי עֲקִיבָה אֲמַר לֵיהּ חֲמֵית בְּחֶילְמַאי רַגְלִי קְטִינָא. אֲמַר לֵיהּ דְּמוֹעֲדָא מַייְתֵי וְלֵית מֵיכַל קוֹפָּד. אֲתָא חַד חוֹרָן לְגַבֵּיהּ אֲמַר חֲמֵית בְּחֶילְמַאי רַגְלִי מְסוֹבְלָא. אֲמַר לֵיהּ מוֹעֲדָא מַייְתֵי וְאִית לָךְ קוֹפָּד סַגִּי. חַד תַּלְמִיד מִן דְּרִבִּי עֲקִיבָה הֲוָה יְתִיב וְאַפּוֹי מְשַׁנְייָן אֲמֵר לֵיהּ מַהוּ כֵן. אָמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַאי תְּלַת מִילִין קַשְׁייָן בַּאֲדָר אַתְּ מַייִת וְנִיסָן לֵית אַתְּ חֲמֵי וּמַה דְאַתְּ זְרַע לֵית אַתְּ כְּנַשׁ. אָמַר לֵיהּ תְּלַתֵיהוֹן טָבָא אִינּוּן. בַּהֲדָרָא דְאוֹרֵייתָא אַתְּ מְרוֹמְמָא וְנִיסִין לֵית אַתְּ חֲמֵי וּמַה דְאַתְּ זְרַע לֵית אַתְּ כְּנַשׁ. וּמַה דְאַתְּ מוֹלִיד לֵית אַתְּ קְבַר.
Pnei Moshe (non traduit)
הדרן עלך המוליך פירות
ואפוי משניין. פניו זועפים ושאל לו על מה זה והגיד לו שראה חלום בשלשה דברים קשים באדר וכו' ופתר ליה ר''ע ואמר אלו השלשה הכל הן לטובה בהדרא דאורייתא אתה מתרומם ותתגדל עד יום מותך וניסן לית את חמי שלא תבא לידי נסיון ואין אתה צריך לניסין ומה שראית מה דאת זרע אין אתה מאסף זהו מה שאתה מוליד אין אתה קובר אותם כ''א כולם יהיו בחיים שלמים וקיימים:
רגלי מסובלא. הרגל שלי הוא מסורבל וכבד עלי המשא יפתר לו כשיבוא מועד הרגל יהיה לו הרבה בשר לאכול:
רגלי קטינא. נתקטן או רגלי קטיעה יפתר לו כשיבא המועד ולא ימצא לאכול בו בשר וזהו הרגל שלו קטיעה:
תַּנֵּי כֶּרֶם רְבָעִי מְצַייְנִים אוֹתוֹ בְקוֹזְזוֹת אֲדָמָה שֶׁהוּא לְשָׁעָה. שֶׁל עָרְלָה בְחַרְסִית בְּחִיוְורָא שֶׁהוּא יוֹתֵר מִכֵּן. וְשֶׁל קְבָרוֹת בְּסִיד דּוּ יוֹתֵר מִכֵּן. תַּנֵּי רִבִּי חֲלַפְתָּא בֶן שָׁאוּל אִם הָיוּ יְחִידוֹת תּוֹלֶה בָהֶן אָזְנֵּי חָבִיּוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
אם היו יחידות. כלו' שהאילנות של ערלה היו חשובין ביותר ויחידות הן תולה בהן אזני חבית של חרס לפי שהן מתקיימין יותר ולהחשובים צריך לעשות להם סימן יותר מתקיים מפני שהכל רצין אחריהם לאכול מהם:
ושל ערלה בחרסית. טעמא מפני שהוא בחיוורא יותר מכאן כלו' שהוא מתקיים ביותר החיוורא והסימן של חרסית מבאדמה ושל קברות בסיד מפני שהוא מתקיים החיוורא שלו עוד יותר מכאן:
תני. בתוספתא פ''ה כרם רבעי וכו' ומפרש הש''ס מפני שהוא לשעה שאינו אסור אלא לפי שעה עד שיפדה לפיכך באדמה שאינו מתקיים אלא לשעה:
הלכה: זוּנָא שָׁאַל לְרִבִּי מַה נִיתְנֵי. כֶּרֶם רְבָעִי אוֹ נֶטַע רְבָעִי. אָמַר לוֹן פֻּקּוּן שְׁאָלוּן לְרִבִּי יִצְחָק רוֹבָא דְּבָחַנִת לֵיהּ כָּל מַתְנִיתָא. נַפְקוּן וְשָׁאֲלוּן לֵיהּ. אָמַר לוֹן קַדְמִיָּא כֶּרֶם רְבָעִי וְתִנְייָנָא נֶטַע רְבָעִי. רִבִּי זְעִירָא קָבַל לְסַבַּיָּא דִהֲווֹן בְּיוֹמוֹי דְּרִבִּי יִצְחָק רוֹבָא דְּלָא בָחֲנוּן כָּל מַתְנִייָתָא מִינֵיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' זעירא מקבל לסביא וכו'. כלומר הי' קובל על אלו הזקנים שהיו בימי ר' יצחק רבה שלא ביחנו ממנו לכל המשנה ולידע טעם הסדר שלו שסידר בפקודת רבי:
קדמייא כרם רבעי ותינייא נטע רבעי. כלומר כך סדרתי אותם המשניות הקודמות שבפ' הזה עד משנה הרביעית סדרתי לשנות בהן כרם רבעי והשניות שהוא ממשנה רביעית עד סוף כל הפרק סדרתי לשנות בהן נטע רבעי וכך נשנין הם לפנינו:
דבחנת ליה כל מתניתא. כלומר אע''פ שאני הוא הסותם המשנה מ''מ מסרתי לו ההבחנה שלכל המשנה שהוא יבחין לסדר אותן על הסדר:
גמ' זונא שאל לרבי מה ניתני וכו'. כלו' באלו המשניות הקודמות בפרק הזה היאך ניתני כרם רבעי או נטע רבעי וא''ל צאו ושאלו לר' יצחק הגדול:
משנה: 28a כֶּרֶם רְבָעִי מְצַייְנִים אוֹתוֹ בְקוֹזְזוֹת אֲדָמָה וְשֶׁל עָרְלָה בְחַרְסִית וְשֶׁל קְבָרוֹת בְּסִיד וּמַמְחֶה וְשׁוֹפֵךְ. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בַּשְּׁבִיעִית וְהַצְּנוּעִין מַנִּיחִין אֶת הַמָּעוֹת וְאוֹמֵר כָּל הַנִּלְקָט מִזֶּה מְחוּלָּל עַל הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
והצנועין. שהן מדקדקין על עצמן ורוצין שבשביעית שהפקר הוא יהיו נהנין הכל מרבעי מניחין את המעות ואומרין כל הנלקט מזה הרבעי יהא מחולל על המעות האלו ולפי שאי אפשר לפדותו במחובר שהרבעי דינו כמעשר שני שאינו נפדה במחובר לפיכך אומרים כל הנלקט מזה יהא מחולל על המעות האלו וברשותייהו קאי לפדותו:
אמר רשב''ג בד''א. שעושין סימן לרבעי ולערלה בשביעית שהכל הפקר ויד הכל שוין בה ונוטלים בהיתר לפיכך עושין סימן שיפרשו מאלו האסורין אבל בשאר שני שבוע שהן באין לגזול יניחם ויאכלו דבר האסור ע''ש הלעיטהו לרשע וימות והלכה כרשב''ג:
ושל קברות. שיפרשו משם הכהן והנזיר עושין הסימן בסיד לפי שהסיד לבן כעצמות וממחה הסיד במים כדי שיתלבן ביותר ושופך סביבות הקבר:
ושל ערלה היו מציינין בחרסית. בחתיכות החרסים דהסימן הוא מה החתיכות החרס ליכא הנאה מינייהו אף האי ליכא ביה הנאה כלל:
מתני' כרם רבעי מציינין אותו בקוזזות אדמה. בפיסת רגבי אדמה היו נותנין סביבות הגבולין לסימן להודיע שהוא רבעי ואסור בלא פדיון והסימן באדמה דכשם האדמה דאיכא הנאה מינה לאחר זמן בחרישה וזריעה וקצירה אף האי נמי איכא הנאה מיניה לאחר הפדיון:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source